לפני כמה חודשים ליוויתי השקה של מכשיר רפואי חדש, שנכנס לשימוש בבתי חולים ובמרכזים רפואיים.
המכשיר נועד למקרי חירום – והמשתמשים שלו הם צוותים רפואיים שפועלים במצבי חירום ולחץ.
כחלק מהתהליך וכדי להקל על הצוותים עיצבתי שני חומרים עיקריים:
🛴 ברושור מקוצר (4 עמודים בלבד) שמוצמד למכשיר ונותן מענה מהיר וראשוני.
🚚 מדריך מורחב ומעמיק (מאות עמודים) לכל המידע הנלווה.

אבל כמו תמיד, המציאות חזקה מכל תוכנית:
אחרי כמה חודשי שימוש, הלקוח ערך סקר בין הצוותים וגילה בעיה: המשתמשים התקשו להבין בזמן אמת את ההתראות שמופיעות על המסך – אילו קריטיות ומצריכות טיפול מיידי, ואילו סתם בגדר הנחיה או המלצה.

כן יוסטון, יש לנו בעיה – והיא מורכבת:
אם נוסיף את כל ההתראות והסברים לברושור, נקבל מסמך עמוס ומכביד שאף אחד לא ישתמש בו.
אם נצמצם את הפונטים כדי "לדחוס" מידע – נאבד קריאות. ושוב, לא יהיה שמיש.
ואם ננסה להתחכם ונשים QR עם מידע אונליין – לא תמיד יש זמן או נייד בהישג יד ברגע האמת. ובכלל פיספסנו פה בגדול.

וכאן עצרתי רגע והבנתי שאנחנו מחפשים את המפתח מתחת לפנס הלא נכון. 🔦
במקום להתעקש לדחוס הכל לברושור ולהעמיס על הקריאה – ישבתי עם סמנכ"ל המוצר ושאלתי אותו: "אולי הפתרון בכלל נמצא… במכשיר עצמו?"
בדיקה זריזה גילתה שבמכשיר כבר קיימת תצוגה ברורה ומסודרת של כל ההתראות, רק שהיא מוחבאת בתתי תפריטים שלא נגישים למשתמש הבסיסי.

ביקשתי מהם לעשות עדכונים במוצר ולשים קישור ישיר ונגיש ממסך הבית למסך ההסברים. (כן, זה היה טיפה יותר מורכב מזה, אבל זה כבר לא היה אחריות שלי).

בברושור המודפס השארנו רק את ההתראות הקריטיות שמונעות תפעול – והוספנו הסבר קצר ונוח איך להגיע למסך ההתראות במכשיר עצמו.
אני אמנם לא רופאה אבל שאני שיחקתי עם התוכנה, הצלחתי בקלות להבין מה ההתראה שקפצה לי פתאום.

הברושורים עודכנו, נשלח עדכון גירסה לכל המערכות – ובעוד כמה חודשים יתקיים סקר שביעות רצון נוסף ונראה אם הפתרון עובד גם בשטח.

מה אני למדתי?
1. עיצוב טוב הוא לא רק איך זה נראה – אלא איך זה פותר בעיות ללקוח.
2. המשתמשים תמיד יודעים הכי טוב מה הם צריכים – וחשוב להקשיב להם.
3. אין תשובה אחת נכונה – וחייבים לפעמים לחשוב מחוץ לברושור.

כמעצבת, זה בדיוק מה שאני אוהבת בעבודה שלי:
להיות שם בשביל הלקוח, להקשיב, להבין את השטח, ולמצוא פתרונות אמיתיים – בין אם בדפוס, בדיגיטל או איפשהו באמצע.